פסק-דין בתיק ת"א 3246-04

            פתח דברים

1.                  ה.ז. (להלן: "ה'") נולדה בתאריך 16.2.1996. סמוך לאחר לידתה אובחנה כמי שסובלת מתסמונת גנטית בלתי מוגדרת, בעלת מומים רבים, ביניהם מומים שלדיים, פיגור שכלי ומבנה פנים חריג. בבדיקות אולטרא סאונד שנערכו במוחה לאחר לידתה אובחן חסר חלקי של איבר המכונה קורפוס קלוסום (להלן: "קורפוס קלוסום" או "הקורה").

2.                  הנתבע מס' 2 פרופ' מלינגר (בתקופה הרלבנטית ד"ר מלינגר, להלן: "פרופ' מלינגר"), מומחה במיילדות וגינקולוגיה וכן מומחה לאולטרא סאונד גניקולוגי (US). בתקופה הרלבנטית שימש כרופא עצמאי במרכז רפואי מ.ר.ב בע"מ (הנתבע 1) וכיום הוא מנהל את היחידה לאולטרא סאונד גניקולוגי במרכז הרפואי "וולפסון" וכן מנהל מרפאה לנוירולוגיה של העובר. בשנת 1992 היה שותף להקמת החברה הישראלית לאולטרא סאונד במיילדות וגינקולוגיה וכן משמש מזה שנים, כיו"ר כנסים עולמיים לאולטרא סאונד במיילדות וגניקולוגיה במקומות שונים בעולם, המוקדשים לאבחון מומים במערכת העצבים המרכזית. משנת 2000 אחראי פרופ' מלינגר על הוראת נושא הנוירולוגיה של העובר בבית הספר לאולטרא סאונד במיילדות וגינקולוגיה של אוניברסיטת תל אביב וכן, משמש כמחבר ראשי של ההנחיות הקליניות לביצוע בדיקות US של מערכת העצבים המרכזית מטעם הארגון הבינלאומי לאולטרא סאונד במיילדות וגינקולוגיה וחבר מערכת של עיתון מוביל בתחום בשם Ultrasound in Obstetrics & Gynecology.

3.                  אמה של ה', ע' (התובעת מס' 2, להלן: "ע'") הופנתה במהלך ההיריון לפרופ' מלינגר, לעריכת סקירות אולטרא סאונד, על ידי הרופא המטפל מטעם קופת חולים לאומית, ד"ר אנגלהרד (להלן: "הרופא המטפל"), כמקובל וכנהוג.

4.                  שלוש סקירות אולטרא סאונד ערך פרופ' מלינגר לע' במהלך ההיריון; הראשונה, "בסיסית", בתחילת ההיריון (שבוע 10+1), ושתי בדיקות "מורחבות" בשבוע 22 ובשבוע 26 להיריון (להלן: "הסקירות").

5.                  במהלך הסקירות, פרופ' מלינגר לא התחקה אחר הקורפוס קלוסום וממילא, האיבר לא הודגם. כפועל יוצא, לא אובחן בו כל מום, אם היה בעת ביצוע הסקירות.

6.                  בתובענה זו עותרים התובעים לחייב את פרופ' מלינגר ואת המרכז הרפואי מ.ר.ב - בו נערכו הבדיקות, לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם עקב לידתה של ה'. התביעה נסמכת על העילה של "הולדה בעוולה" (כמשמעה טרם הלכת ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמית ואח' - פורסם בנבו, פס"ד מיום 28.5.12).

7.                  בקצירת האומר נטען, כי ברשלנותו, "החמיץ" פרופ' מלינגר את החלק החסר בקורפוס קלוסום וכתוצאה, ה' נולדה כשהיא סובלת ממומים רבים, לרבות פיגור שכלי. נטען, כי אילו אובחנה הקורה במומה, כי אז היה מופסק ההיריון.

8.                  לאחר עיון מעמיק בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, במסמכים הרפואיים ובפרוטוקול הדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. האשם המיוחס לפרופ' מלינגר לא הוכח ברמת השכנוע הנדרשת בדין האזרחי - כפי שיבואר בהמשך.

העובדות

9.                  ה' נולדה בביה"ח "אסף הרופא" בשבוע ה - 33 להיריון, בניתוח קיסרי. משקלה היה 1,219 גרם. היה זה היריון שלישי לאמה, ע'. היריון ראשון הסתיים בהפלה טבעית והיריון שני הסתיים בלידת בן בריא, אחיה הבכור של ה'.

הבדיקה הראשונה - בדיקה המכונה "בסיסית", נערכה ב

10.             במסגרת מעקב היריון שנערך אצל ד"ר אנגלהרד (קופ"ח לאומית), הופנתה ע', כאמור, לפרופ' מלינגר, לעריכת סקירות האולטרא סאונד. עובר לשתי הסקירות האחרונות, השנייה והשלישית, היא הוחתמה על טופס הצהרה לפיו אישרה כי ידוע לה, שהנתונים שייבדקו הם אלה שיודגמו ויסומנו בטופס הבדיקה וכי קיימת אפשרות לבדוק נתונים נוספים שאינם מהווים חלק מהבדיקה המיועדת. עוד אישרה ע' בטופס ההצהרה, כי ידוע לה, שהבדיקה המבוצעת היא בדיקה מורחבת אשר אף היא מוגבלת ביכולתה לאתר מומים או פגמים בעובר שכן, בכל היריון קיימים מומים שלא ניתן לגלותם באמצעות הבדיקה ומידת הדיוק ויכולת האיתור של מומים או פגמים תלויה במיקום העובר, בתנוחתו ובתנועותיו וכן במידת העבירות של גלי הקול (נספחים ב'3', ג'3' לתצהיר פרופ' מלינגר).

11.             שבוע 10 להיריון, דרך הנרתיק והודגם עובר שמתאים לשבוע 9, קרי, פער של כשבוע (להלן: "הבדיקה הראשונה").

12.             הבדיקה השנייה - בדיקה המכונה "מורחבת", נערכה בשבוע 22 להיריון (ביום 17.11.95). מצג העובר היה רוחבי. המדידה הביומטרית של גיל ההיריון התאימה לשבוע 19 - 20, קרי, פיגור של כשבועיים בגדילה התוך רחמית. צוין בדו"ח הבדיקה, כי חדרי המוח, המוחון - ורמיס והלשכה (גומה) האחורית לא הודגמו. ביחס לכפות הרגליים, צוינה הערה לפיה אין להוציא מחשבון "תנוחת קלב פוט" (Positional Club Foot).

13.             עוד צוין, כי הבודק התקשה בעריכת הבדיקה בשל השמנת יתר של ע' (אין מחלוקת שע' שקלה למעלה מ - 100 ק"ג). פרופ' מלינגר, הורה על בדיקה חוזרת בתוך 4 שבועות. לדו"ח הבדיקה שהופנה לרופא המטפל, צורפו 12 תמונות (להלן: "הבדיקה השנייה").

14.             הבדיקה השלישית - אף היא מורחבת - נערכה בשבוע 26 (ביום 15.12.95). מצג העובר היה עדיין רוחבי. הביומטריה של גיל ההיריון היתה שבוע 22 - 23, קרי עיכוב בגדילה של כ - 4 שבועות (להלן: "הבדיקה השלישית").

15.             במכתב לוואי לרופא המטפל, שצירף לטופס הבדיקה השלישית , ציין פרופ' מלינגר כי הודגמו חדרי המח, המוחון והורמיס, הלשכה האחורית ועמוד השדרה והוסיף, שקיים חשד לקיום IUGR (האטה בהתפתחות התוך רחמית), הנסמך על מדידת היקפי הראש והבטן, אשר ירדו באורח משמעותי מהבדיקה הקודמת. פרופ' מלינגר המליץ על עריכת בירור נוסף (Evaluation). פעם נוספת ציין את הקושי בביצוע הבדיקה בשל השמנת יתר (Obesity).

16.             לנוכח ממצאי הבדיקה, פנתה ע' בו ביום (15.12.95 - יום שישי בשבוע) לד"ר אנגלהרד, אשר הפנה אותה מיידית לבית החולים "אסף הרופא" בשל חשד להאטה סימטרית בגדילת העובר.